לעיתים קרובות מאמרים בעיתונים מכריזים על ה-"פלאים" של המחקרים בתחום הפסיכו-פרמצבטי (שקשור לחקר הסמים והתרופות והשפעותיהם על האדם) בנושא של טיפול ב-"בעיות" ו-"ליקויים" של ילדים בתחום הלמידה והתחום הרגשי.

הם נשמעים הגיוניים. הם נשמעים משכנעים – שוב המדע כובש את העולם החומרי לטובת האנושות. מי בכלל יכול להתווכח עם משהו שמאפשר לאנשים במצוקה לנהל חיים רגילים?

ההורים של דניאל יתווכחו עם זה. וכך גם ההורים של קורי. הם יתווכחו עם זה בתקיפות ובלהיטות. ההורים האלה רחוקים מלהיות לבד. יש יותר מ-20 מיליון תלמידי בית-ספר בכל העולם שאמרו עליהם שיש להם הפרעה נפשית שבגללה הם צריכים להיות מרוסנים באופן כימי על-ידי סמים פסיכיאטריים רבי-עוצמה שגורמים לשינוי במיינד.

מי הם דניאל וקורי ולמה ההורים שלהם לא מסכימים עם מה שקורה להם? הם ילדים שלא רק שאינם יכולים לנהל חיים רגילים בגלל הסמים האלה שנקראים כביכול "תרופות פלא". למרבה הטרגדיה הם כבר לא איתנו, בגלל הסמים האלה.

אני מזמין אותך לנתח את מה שאמור לעיל בצורה יותר קפדנית מנקודת המבט של ילד, כי המציאות יכולה להיות שונה מהתוויות ששמו על הילדים, כשמדובר על "הסמים של הרגע" של פסיכיאטריה.

חשוב על כמה מהמילים הבאות, ואיך משתמשים בהם. קח לדוגמה את המילה "רגילים". כנראה שיש לך את הרעיון שלך לגבי מהם חיים רגילים. האם הם כוללים צריכה של סמים פסיכיאטריים קטלניים, ממכרים, כאלה שמשנים את המיינד. האם הם כוללים הסתמכות מוחלטת על סמים כאלה כדי להישאר נורמלי?

מה בקשר למילה "תרופות"? האם זה מרגיע אותך אם מעלים מהעבר תמונות של איזה סירופ שיעול נחמד שרשם לך רופא המשפחה החביב? דבר לא יכול להיות רחוק יותר מהאמת. תרופה פסיכיאטרית היא סם ממכר ורב-עוצמה.

ויש את המונח "מדעי", שהפסיכיאטרים משתמשים בו לעיתים קרובות כדי להוסיף לגיטימיות להצהרות שלהם. לפי המילון World Book, המילה "מדעי" מרמזת על "שיטתי, מדויק". לשיטתי ולמדויק אין שום קשר עם פסיכיאטריה, או בהקשר הזה, לקרובת המשפחה שלה, פסיכולוגיה.

דוגמאות של מילים נוספות שנגרם להן נזק בידי הפסיכיאטרים הן: "ערכים", "נכון", "שגוי", "בטוח" ואפילו "חינוך".

זאת תעמולה פקחית של הפסיכיאטר והפסיכולוג -- הגדרה מחדש של מילים. כשדברים נמצאים בידיים שלהם, הם איכשהו כאילו עוברים עיוות ובסופו של דבר מתפרקים.

הבעיה היא שהתעמולה העולמית שלהם בנושא ילדים וחינוך הוליכה שולל בצורה יסודית הורים, מורים ופוליטיקאים, כולם בעלי כוונות טובות. התעמולה הוליכה שולל בנושא של המילה "נורמלי" – הנה שוב המילה הזאת – שהתנהגות הילדים כבר לא נורמלית; שזאת מחלת נפש. ויותר מכך, שרק על-ידי סימום כבד ומתמשך מגיל צעיר מאוד, הילד "החולה" יכול בכלל להצליח לעבור את הבעיות של החיים.

מי היה יכול לחשוב לפני שנים שנגיע למצב הזה? ולמרות זאת, אנחנו כאן, והמציאות הקשה היא שכתוצאה מכך, ילדים יקרים וצעירים בכל העולם נמצאים בסכנה גדולה, נפגעים לצמיתות, ואפילו מתים.

בניגוד לדעה של הפסיכיאטרים, הילדים אינם "חיות ניסוי". הילדים הם בני אדם שיש להם את כל הזכות לצפות להגנה, לדאגה, לאהבה ולהזדמנות להשיג את מלוא היכולת שלהם בחיים. ההזדמנות הזאת נמנעת מהם בגלל התוויות שהפסיכיאטריה שמה עליהם ובגלל כותנות המשוגעים שעשויות מחומרים כימיים.

אנחנו מפיצים את הדו"ח הזה, 'סימום ילדים – פסיכיאטריה הורסת חיים', כדי שיחשוף את השקרים ואת התעמולה שמתרחשת כל הזמן, כדי לתת את נקודת המבט ואת המידע שלא סופק להורים ואנשים אחרים שמעוניינים בו, והכי חשוב, כדי לעזור להחזיר את השפיות ואת השליטה לדאגה ולטיפוח של ילדינו.

הילדים הם העתיד שלנו.

מה שעומד כאן על הכף הוא לא פחות מאשר עתידנו שלנו.

בכבוד רב,


– ג'אן איסטגייט
נשיאת ועדת האזרחים הבינלאומית
לזכויות האדם